נזקי מים במעלית מחייבים להפסיק מיד את השימוש במעלית, להזהיר את הדיירים וליצור קשר עם חברת המעליות ועם הגורמים הנדרשים לעצירת מקור המים ולשאיבתם. ככל שניתן לעשות זאת בבטחה ומבלי לעכב טיפול דחוף, חשוב לתעד את מפלס המים, את אזור החדירה ואת הנזקים הנראים לעין. בבניין משותף ועד הבית או חברת הניהול מרכזים בדרך כלל את הטיפול הראשוני, אך השאלה מי יישא בעלויות נקבעת לפי מקור המים, נסיבות האירוע, ההסכמים והכיסויים הביטוחיים.
שמאי רכוש אינו בודק את בטיחות המעלית במקום חברת השירות ואינו מחליף מאתר נזילות, מהנדס או מומחה איטום. תפקידו לבחון את הממצאים ואת דוחות בעלי המקצוע, להפריד בין נזק חדש לבלאי קודם, להעריך את העלויות הנדרשות להשבת המצב לקדמותו ולסייע בבניית דרישה כספית מבוססת מול חברת הביטוח או מול גורם אחר שעשוי להיות אחראי לנזק.
הצפה במעלית עלולה להתחיל מנזילה שנראית מקומית ולהתפתח לאירוע מורכב ויקר. מים שחודרים ללובי, לחדר המדרגות או לחניון נוטים לזרום אל הנקודה הנמוכה במבנה, ובמקרים רבים זוהי תחתית פיר המעלית. גם לאחר שאיבת המים, לחות וקורוזיה עלולות להמשיך להשפיע על רכיבים חשמליים ומכניים. לכן לא מספיק לייבש את האזור או לקבל הצעת מחיר כללית: צריך להבין מה גרם לאירוע, מה נפגע, מה נדרש לצורך תיקון בטוח ומלא ומי עשוי לשאת בעלויות.
כיצד מים מגיעים אל פיר המעלית?
בחלקו התחתון של פיר המעלית נמצא בור הפיר, ולכן מים שחודרים לבניין נוטים להצטבר דווקא בו, גם כאשר מקור ההצפה נמצא במקום אחר. לפעמים מדובר בכמות גדולה של מים שמגיעה לפיר בתוך זמן קצר, ולפעמים בחדירה איטית שנמשכת זמן רב ופוגעת בהדרגה ברכיבי המעלית.
מקורות אפשריים לחדירת מים כוללים:
- פיצוץ או דליפה בצנרת המשותפת של הבניין
- הצפה שהחלה בדירה פרטית וזרמה אל הלובי או חדר המדרגות
- חדירת מי גשמים דרך הכניסה לבניין, החניון או מעטפת המבנה
- כשל באיטום סביב הפיר או בחללים הסמוכים אליו
- סתימה במערכת הניקוז או תקלה במשאבת ניקוז
- הפעלה של מערכת כיבוי אש
- עבודות תחזוקה, ניקיון או שיפוץ שבוצעו בקרבת המעלית
איתור מקור המים נועד לא רק לעצור את ההצפה ולמנוע ממנה לחזור. הוא משפיע גם על השאלה מי עשוי לשאת בעלויות והאם ניתן להפעיל פוליסת ביטוח. נזק שמקורו בצנרת המשותפת של הבניין אינו נבחן באותו אופן כמו הצפה שהתחילה בדירה פרטית או נזק שנגרם במהלך עבודה של קבלן.
לא תמיד ניתן לזהות את המקור לפי המקום שבו המים נראים. מים יכולים לעבור דרך רצפות, קירות, תעלות ותשתיות לפני שהם מגיעים לפיר. לכן מים שנמצאו בתחתית הפיר אינם מוכיחים לבדם היכן התחילה התקלה. בהתאם לנסיבות, ייתכן שיידרש דוח של מאתר נזילות, אינסטלטור, מומחה איטום, מהנדס או בעל מקצוע אחר.
מה צריך לעשות מיד לאחר גילוי הצפה במעלית?
כאשר מזהים מים במעלית, בלובי הסמוך אליה או בתוך הפיר, אין להשתמש במעלית עד לבדיקת הגורם המקצועי המתאים. גם אם תא המעלית עצמו נראה יבש, ייתכן שהמים הגיעו למערכות הנמצאות בחלקים אחרים של המתקן.
אלו הפעולות הראשונות שחשוב לבצע:
- להפסיק את השימוש במעלית ולהזהיר את הדיירים שלא להיכנס אליה
- לעדכן את ועד הבית או את חברת הניהול
- ליצור קשר עם חברת המעליות בעלת הרישיון למתן שירות למעלית
- לפעול לעצירת מקור המים, ככל שניתן לעשות זאת בבטחה
- להזמין גורם מקצועי מתאים לשאיבת המים ולייבוש האזור
- לתעד ממקום בטוח את מפלס המים, אזור החדירה והנזקים הנראים לעין
- לשמור דוחות, הצעות מחיר, חשבוניות ותכתובות הנוגעות לאירוע
- לדווח לחברת הביטוח סמוך ככל האפשר לגילוי הנזק, אם קיימת פוליסה רלוונטית
אין להיכנס לפיר המעלית ואין לנסות להפעיל, לנתק או לבדוק את המערכות באופן עצמאי. הטיפול במעלית, לרבות בדיקת הרכיבים והחזרתה לשימוש, חייב להתבצע באמצעות חברת מעליות בעלת רישיון מתאים ובמידת הצורך גם באמצעות בודק מוסמך למעליות. סוג הבדיקות הנדרשות ייקבע על ידי הגורמים המקצועיים בהתאם להיקף החשיפה למים ולממצאים שהתגלו.
במקביל לטיפול הדחוף, חשוב לשמור ככל האפשר על תיעוד המצב בזמן ההצפה, אך אין לעכב שאיבה או פעולה בטיחותית אחרת רק כדי להמתין לשמאי. אם הטיפול כבר החל, ניתן לתעד ממקום בטוח את מהלך השאיבה, את סימני גובה המים שנותרו בפיר ואת הרכיבים שחברת המעליות פירקה. לפני השלכת חלקים שהוסרו, כדאי לבדוק עם הגורמים המטפלים אם יש צורך לשמור או לתעד אותם לצורך הבדיקה השמאית או התביעה מול חברת הביטוח.
מדוע שאיבת המים אינה מסיימת את האירוע?
שאיבת המים היא רק השלב הראשון בטיפול. גם כשהפיר כבר נראה יבש, לחות עלולה להישאר בתוך מחברים, חיישנים, מפסקים, כבלים ורכיבים נוספים. לאורך זמן היא עלולה לגרום לקורוזיה, לתקלות חוזרות ולקיצור חיי הרכיבים. לכן מראה יבש ונקי אינו מעיד בהכרח שהמעלית חזרה למצבה לפני ההצפה.
העובדה שרכיב נחשף למים אינה אומרת בהכרח שצריך להחליף אותו. באותה מידה, הפעלה קצרה ותקינה של המעלית אינה מוכיחה שלא נגרם נזק. חברת המעליות צריכה לבדוק אילו רכיבים נרטבו ולקבוע מה ניתן לנקות ולייבש, מה אפשר לשקם ומה מחייב החלפה.
יכול להיות שהמעלית תחזור לפעול לאחר הטיפול הראשוני, ורק בהמשך תופיע תקלה שלא הייתה קיימת קודם. כדי לבדוק אם היא קשורה להצפה, צריך לבחון מתי הופיעה, איזה רכיב נפגע, מה נכתב בדוחות חברת השירות והאם תועדו בו תקלות בעבר. לכן הערכת הנזק אינה מסתיימת בעלות השאיבה או במחיר החלק הראשון שהוחלף, אלא בוחנת מה באמת נדרש כדי להחזיר את המעלית למצבה לפני האירוע.
אילו נזקים עלולים להיגרם למעלית בעקבות חדירת מים?
לא כל הצפה גורמת לאותו נזק. ההיקף תלוי בכמות המים, בזמן שבו הם נשארו בפיר, בגובה שאליו הגיעו ובמבנה המעלית. לפעמים הפגיעה מוגבלת לבור הפיר ולרכיבים הנמצאים בתחתיתו, אך באירועים משמעותיים יותר המים עלולים להגיע גם לדלתות, לחיווט, למערכות הבקרה ולחלקים נוספים.
פגיעה ברכיבים חשמליים ובמערכות הבקרה
מים ולחות עלולים להשפיע על חיישנים, מפסקים, חיבורים חשמליים, כבלים ורכיבי פיקוד. הפגיעה אינה תמיד נראית מיד: רכיב יכול להמשיך לפעול זמן מסוים ורק בהמשך לפתח תקלה, במיוחד כאשר נוצרת קורוזיה במגעים או במחברים.
אם קיים חשש שהמים הגיעו לחדר המכונות, לארונות החשמל או למערכות הבקרה, נדרשת בדיקה מקצועית בהתאם לסוג המעלית ולמבנה המערכת. לא ניתן להסתפק בייבוש חיצוני או בבדיקה חזותית בלבד.
קורוזיה ופגיעה בחלקים מכניים
חשיפה למים עלולה לגרום לחלודה ולפגיעה בחלקי מתכת, במסילות, במחברים וברכיבים נוספים. מידת הפגיעה מושפעת גם מסוג המים וממשך החשיפה. מי ביוב, מים המכילים מלחים או מים שעמדו בפיר זמן ממושך עלולים לגרום לפגיעה שונה ממים נקיים שנשאבו במהירות.
קורוזיה אינה בהכרח בעיה אסתטית בלבד. כאשר היא מתפתחת ברכיב מכני או בנקודת חיבור, היא עשויה להשפיע על אמינות המערכת ועל הצורך בתיקון או בהחלפה.
נזק לתא המעלית, לדלתות ולגימורים
כאשר המים מגיעים לגובה משמעותי או חודרים דרך פתחי הקומות, עלולים להיפגע גם דלתות המעלית, משקופים, חיפויים, ריצוף ורכיבים בתוך התא. מים יכולים לגרום לנפיחות, לקילופים, לכתמים, לריחות ולפגיעה בחומרי גמר.
בהערכת הנזק יש להבחין בין נזק קוסמטי שניתן לשקם לבין פגיעה שמחייבת החלפת רכיב. ההבחנה משפיעה ישירות על עלות התיקון ועל דרישת הפיצוי.
פגיעה בפיר ובחלקי המבנה
לצד המעלית עצמה צריך לבדוק גם את סביבת הפיר. לעיתים קיימת פגיעה באיטום, בבטון, בקירות, בריצוף, במערכת הניקוז או בחללים סמוכים. אם מקור חדירת המים אינו מטופל, גם תיקון מלא של רכיבי המעלית לא ימנע בהכרח אירוע חוזר.
הוצאות נלוות לאירוע ולהשבתת המעלית
הצפה עלולה לגרום להשבתה ממושכת של המעלית. בבניינים גבוהים, בבתי דיור מוגן, במרפאות או בבניינים שבהם מתגוררים אנשים עם מוגבלות, להשבתה עשויה להיות השפעה משמעותית במיוחד.
הנזק אינו מסתכם רק במחיר החלקים שצריך לתקן או להחליף. בעקבות ההצפה עשויות להצטבר גם הוצאות על ביקורי טכנאים, שאיבת מים, ייבוש, ניקוי, חיטוי ובדיקות לפני החזרת המעלית לפעולה. חשוב לתעד גם אותן, אף שלא כל הוצאה תהיה מכוסה בהכרח בפוליסה. הכיסוי ייבחן לפי הקשר לאירוע ולפי תנאי הביטוח.
כיצד שמאי רכוש מעריך נזקי מים במעלית?
שמאי נזקי מים אינו מסתפק בתמונות של המים בפיר או בסכום שמופיע בהצעת המחיר של חברת המעליות. הוא בוחן כיצד התפתח האירוע, אילו רכיבים נחשפו למים, מה עולה מדוחות בעלי המקצוע ואילו עבודות באמת נדרשות כדי להשיב את המעלית למצבה הקודם. לאחר מכן הוא מתרגם את הממצאים להערכת נזק כספית ומבוססת.
תיעוד המצב והיקף החשיפה
הבדיקה מתחילה בתיעוד מצב הפיר, אזור החדירה, גובה המים והאזורים שנפגעו. כאשר השאיבה כבר בוצעה, ניתן להסתמך על תמונות וסרטונים, דוחות חברת המעליות, דוחות שאיבה, סימני מים שנותרו בשטח ומסמכים שנערכו בזמן אמת.
ככל שהתיעוד מוקדם ומפורט יותר, קל יותר לבחון את הקשר בין ההצפה לבין נזקים שהתגלו לאחר מכן. התיעוד מסייע גם להבחין בין נזק חדש לבין בלאי או תקלה שהיו קיימים לפני האירוע.
בחינת דוחות והצעות מחיר
שמאי רכוש פרטי בוחן את דוחות חברת המעליות ואת הצעות המחיר שהתקבלו. חשוב לבדוק אילו רכיבים נכללו, מדוע נדרשת החלפתם והאם ההצעה כוללת חלקים, עבודה, בדיקות, הפעלה מחדש ואחריות.
פער גדול בין הצעות מחיר אינו אומר בהכרח שאחת מהן יקרה מדי. לפעמים הצעה אחת כוללת רק טיפול זמני שנועד להחזיר את המעלית לפעולה, בעוד שהצעה אחרת מתייחסת לשיקום מלא. במקרים אחרים הפער נובע מכך שאחת ההצעות כוללת שדרוג של המערכת, שאינו קשור ישירות לנזק שנגרם מהמים.
חישוב עלויות השיקום
הערכת הנזק עשויה לכלול שאיבת מים, ייבוש הפיר, בדיקות, החלפת רכיבים, עבודות חשמל, תיקוני איטום, שיקום אזורים סמוכים והוצאות נוספות שנגרמו כתוצאה ישירה מהאירוע.
כאשר רכיב ישן אינו מיוצר עוד, ייתכן שיידרש רכיב חלופי או ביצוע התאמות נוספות. במקרה כזה צריך לבדוק איזה חלק מהעלות נדרש לצורך תיקון הנזק ואיזה חלק משקף שיפור או שדרוג של המערכת. זו אחת הנקודות שעלולות ליצור פער בין דרישת המבוטח לבין הערכת חברת הביטוח.
הפרדה בין נזק חדש למצב קודם
לא כל ליקוי שמתגלה לאחר ההצפה נגרם בהכרח מהמים. כדי להפריד בין נזק חדש לבלאי קודם, השמאי בודק את גיל המעלית, את היסטוריית התקלות, את דוחות התחזוקה ואת המלצות הטכנאים שניתנו לפני האירוע. כך ניתן לראות אילו רכיבים תפקדו כרגיל לפני ההצפה ואילו כבר היו מיועדים לתיקון או להחלפה.
הפרדה מקצועית מחזקת את אמינות חוות הדעת. היא מונעת מצב שבו כל תקלה מיוחסת להצפה ללא ביסוס, אך גם מצב הפוך שבו נזק ממשי נדחה בטענה כללית שמדובר במעלית ישנה.
דוגמה להמחשה: הצפה בחניון ופגיעה ברכיבי הפיר
הדוגמה הבאה נועדה להמחיש כיצד בוחנים אירוע כזה. בבניין מגורים חדרו מים לחניון התת־קרקעי בעקבות תקלה במערכת הניקוז. המים זרמו אל בור המעלית ועמדו בו במשך מספר שעות עד להשלמת השאיבה. חברת המעליות השביתה את המתקן, תיעדה סימני רטיבות על רכיבים בחלקו התחתון של הפיר והמליצה על ייבוש, בדיקות והחלפת מספר רכיבים שנחשפו למים.
בשלב הראשון נאספו סרטונים שצילמה חברת הניהול, דוח השאיבה, דוח חברת המעליות והיסטוריית התחזוקה. התיעוד הראה את גובה המים ואת משך החשיפה, ואילו דוחות התחזוקה סייעו לבדוק אם באותם רכיבים תועדו תקלות עוד לפני האירוע.
בהצעת התיקון נכללו גם רכיבים שנדרשו להשבת המעלית למצבה הקודם וגם שדרוג של מערכת ישנה. במסגרת ההערכה השמאית בוצעה הפרדה בין עלות תיקון הנזק שנגרם מהמים לבין עלות ההשבחה. במקביל נבדקו עלויות השאיבה, הייבוש, ביקורי הטכנאים והבדיקות שנדרשו לפני החזרת המעלית לפעולה.
הדוגמה ממחישה מדוע לא נכון להסתפק בסכום כולל ללא פירוט. מצד אחד, אין לדרוש מחברת הביטוח לממן שדרוג שאינו נובע מההצפה. מצד אחר, אין להתעלם מרכיבים שנחשפו למים רק משום שהמעלית הצליחה לפעול לאחר הייבוש. ההערכה צריכה לחבר בין התיעוד, הדוחות הטכניים, מצב המעלית לפני האירוע והעבודות הנדרשות בפועל.
נזקי מים במעלית בבניין משותף: מי אחראי?
ברוב הבניינים המעלית משמשת חלק מהרכוש המשותף, ולכן ועד הבית או חברת הניהול ירכזו בדרך כלל את הטיפול הראשוני. עם זאת, העובדה שהמעלית משותפת אינה קובעת לבדה מי צריך לשאת בעלות הסופית. האחריות תלויה במקור המים, בנסיבות האירוע, בהסכמים ובכיסויים הביטוחיים.
| מקור אפשרי למים | מי מרכז בדרך כלל את הטיפול הראשוני? | מה צריך לבדוק לגבי העלות הסופית? |
| צנרת, ניקוז או איטום ברכוש המשותף | ועד הבית או חברת הניהול | ביטוח הבניין, תחזוקה קודמת ואחריות קבלן או חברת תחזוקה |
| מערכת מים בתוך דירה פרטית | ועד הבית לצד בעל הדירה או השוכר | מקור התקלה, אחריות בעל הדירה או השוכר ופוליסות רלוונטיות |
| עבודה של קבלן או בעל מקצוע | ועד הבית או מזמין העבודה | הסכם העבודה, תיעוד המחדל וביטוח אחריות של הגורם המבצע |
| מי גשמים או הצפה חיצונית | ועד הבית או חברת הניהול | תנאי פוליסת המבנה, מצב האיטום והניקוז ונסיבות האירוע |
כאשר מקור המים ברכוש המשותף
אם ההצפה נגרמה מצינור משותף, כשל בניקוז הבניין, תקלה במשאבה או בעיית איטום ברכוש המשותף, הטיפול המיידי יבוצע בדרך כלל באמצעות נציגות הבית או חברת הניהול. לאחר מכן יש לבדוק אם קיימת פוליסת ביטוח לבניין, האם האירוע נכלל בכיסוי והאם גורם נוסף תרם לנזק, למשל קבלן או חברת תחזוקה שלא טיפלו בתקלה שעליה דווח קודם.
כאשר מקור המים בדירה פרטית
כאשר מים יצאו מדירה פרטית והגיעו לפיר, ייתכן שתיבחן האחריות של בעל הדירה, השוכר או חברת הביטוח הרלוונטית. עם זאת, לא נכון לקבוע אחריות רק משום שהמים עברו דרך הדירה. צריך לברר היכן התחילה התקלה, האם מדובר במערכת פרטית או משותפת, האם האירוע היה פתאומי ומה נעשה לצמצום הנזק לאחר גילויו.
כאשר מעורב קבלן או גורם חיצוני
אם ההצפה נגרמה בעקבות עבודות של קבלן, חברת תחזוקה, חברת ניקיון או בעל מקצוע אחר, ייתכן שיש לבחון אחריות של צד נוסף. במצב כזה, שמאות פרטית וצד ג׳ יכולה לסייע בתיעוד הממצאים, בהערכת היקף הפגיעה ובהצגת דרישה כספית מסודרת.
חוות דעת שמאית יכולה להציג מה נפגע, מהו מקור הנזק האפשרי לפי הממצאים ומהן עלויות השיקום. היא אינה מחליפה הכרעה משפטית כאשר קיימת מחלוקת לגבי האחריות. במקרים מורכבים ייתכן שיידרש גם ייעוץ משפטי מתאים.
האם ביטוח הבניין מכסה נזקי מים במעלית?
נזק למעלית עשוי להיות מכוסה במסגרת ביטוח המבנה של הבית המשותף, אך הכיסוי אינו אוטומטי. יש לבדוק את נוסח הפוליסה, את מקור המים, את הגדרת הרכוש המבוטח, את סוג האירוע ואת ההחרגות.
גם כאשר המעלית נכללת ברכוש המבוטח, קיימת משמעות לשאלה אם מדובר באירוע פתאומי, כמו פיצוץ בצנרת, או בנזק מתמשך שנוצר בעקבות איטום לקוי, בלאי או תחזוקה חסרה. צריך לבדוק גם את גובה ההשתתפות העצמית, את חובת הדיווח, האם נדרש אישור לפני עבודות מסוימות ואילו מסמכים יש להציג.
חשוב לדווח לחברת הביטוח סמוך ככל האפשר לגילוי האירוע ולפעול לצמצום הנזק. פעולות בטיחותיות ודחופות אין לעכב, אך ככל שניתן יש לתעד את מצב המעלית לפני פירוק או החלפת רכיבים ולבקש מחברת המעליות פירוט מלא של הממצאים ושל העבודה הנדרשת.
כאשר מעורבים כמה גורמים, למשל פוליסת הבניין, ביטוח של דירה פרטית וחברת תחזוקה, ניהול התביעה עלול להיות מורכב יותר. במקרה כזה, ליווי של שמאי ניהול תביעות יכול לסייע בריכוז המסמכים, בבדיקת הערכות הנזק ובהצגת פערים מקצועיים לגורמים המעורבים.
מה חשוב לבדוק לפני שמאשרים תיקון מעלית לאחר הצפה?
הצעת מחיר לאחר הצפה צריכה להיות מפורטת ככל האפשר. חשוב להבין אילו רכיבים נפגעו, על סמך אילו ממצאים נקבע שהנזק קשור למים, אילו חלקים ניתנים לשיקום ואילו דורשים החלפה. כדאי לבדוק אם ההצעה כוללת עבודה, חלקים, בדיקות, הפעלה מחדש ואחריות על הרכיבים שהוחלפו.
יש להבחין בין פעולה זמנית שמאפשרת להחזיר את המעלית לפעולה לבין שיקום שמטרתו להשיב אותה לרמת התפקוד שהייתה לפני ההצפה. לעיתים ניתן להפעיל את המעלית לאחר טיפול ראשוני, אך עדיין יידרשו עבודות נוספות כדי לטפל ברכיבים שנפגעו או למנוע תקלות חוזרות.
גם דרישה להחלפה נרחבת צריכה להיות מנומקת. המטרה אינה לצמצם את התיקון בכל מחיר, אלא לוודא שקיים קשר מקצועי בין העבודות לבין הנזק ושלא נשמטו מההצעה רכיבים שנפגעו. אם נדרשת עבודה דחופה מטעמי בטיחות או כדי לצמצם את הנזק, אין לעכב אותה לצורך בדיקה שמאית. במקרה כזה חשוב במיוחד לצלם, לשמור דוחות ולקבל פירוט של החלקים שהוחלפו.
טעויות נפוצות לאחר הצפה במעלית
אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שהאירוע הסתיים ברגע שהמים נשאבו. טעות נוספת היא להשליך חלקים שנפגעו לפני שנבדקו ותועדו. ללא תיעוד, עלול להתעורר קושי להראות מה היה מצב הרכיבים בזמן האירוע ומה הצדיק את החלפתם.
גם הסתמכות על הצעת מחיר קצרה הכוללת סכום כללי בלבד עלולה להקשות על בדיקת הנזק. כאשר אין פירוט של החלקים, העבודה והבדיקות, קשה לבחון את סבירות הדרישה ולהציג אותה במסגרת תביעה.
טעות אחרת היא להתחיל בוויכוח על האחריות לפני שמקור המים נבדק. העובדה שהנזק התגלה במעלית אינה מלמדת בהכרח שמקורו ברכוש המשותף. באופן דומה, העובדה שהמים עברו דרך דירה מסוימת אינה מוכיחה בהכרח שהדייר אחראי לאירוע.
מן הצד השני, לא נכון לייחס להצפה כל תקלה שמתגלית במעלית לאחר האירוע. יש לבדוק את הקשר בין החשיפה למים לבין התקלה, את מועד הופעתה, את מצב התחזוקה הקודם ואת היסטוריית התקלות. הערכה אמינה צריכה להתייחס גם לנזק החדש וגם למצב שהיה קיים לפני ההצפה.
לסיכום
נזקי מים במעלית מחייבים טיפול מהיר, אך גם מסודר. תחילה יש למנוע שימוש במעלית, לעצור את מקור המים ולהזמין את חברת המעליות ואת גורמי השאיבה המתאימים. לצד הטיפול הבטיחותי חשוב לתעד, ככל שניתן, את מפלס המים, את מקור החדירה ואת הפעולות שבוצעו.
לאחר הטיפול הראשוני צריך לבחון את מלוא היקף הפגיעה ולא רק את המים שנראו לעין. בדיקה שמאית מחברת בין דוחות חברת המעליות ובעלי המקצוע, מצב המעלית לפני האירוע, הצעות המחיר ותנאי הביטוח. כך ניתן לבנות הערכת נזק מבוססת ולהתנהל בצורה מסודרת מול חברת הביטוח או מול גורם אחר שעשוי לשאת באחריות.
הבהרה מקצועית
המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת שמאית, בדיקת בטיחות, פרשנות לפוליסת ביטוח או ייעוץ משפטי. כל מקרה של נזקי מים במעלית צריך להיבחן לפי מקור המים, מצב המעלית, הממצאים בשטח ותנאי הפוליסה הרלוונטית. אין להפעיל מעלית שנחשפה למים לפני בדיקה של חברת מעליות בעלת רישיון למתן שירות ובהתאם לצורך גם בדיקה של בודק מוסמך למעליות.